דבר יו”ר המועצה המקצועית

חוק הביקורת הפנימית, התשנ”ב – 1992 קובע בסעיף 4 (ב), כי “המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על-פי תקנים מקצועיים מקובלים”. הוראה כנ”ל נכללת גם בסעיף 147 לחוק החברות, התשנ”ט1999- ובחוקים אחרים. המועצה המקצועית של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל שקדה על הכנתם ועל עידכונם של תקנים מקצועיים לביקורת הפנימית – מלאכה, שהחלה להתבצע שנים רבות קודם לכניסתו לתוקף של חוק הביקורת הפנימית – והיא הוסיפה עליהם את הגדרת הביקורת הפנימית ואת הקוד האתי של הביקורת הפנימית. זאת, בהתאמה לקבוע בעניינים אלה במסמכי היסוד של הלשכה העולמית של המבקרים הפנימיים – היא הI.I.A.-.

במהלך השנים הוציאה המועצה מתחת-ידה גם 18 הנחיות מקצועיות בביקורת פנימית – הנחיות, שבאו להרחיב את הנאמר בחלק מהתקנים המקצועיים. בקביעת הנחיות מקצועיות, פועלת המועצה המקצועית תוך יישום עקרונות הביקורת הפנימית למציאות בישראל, ותוך התחשבות בתנאים המקומיים. העיסוק בביקורת פנימית נעשה בתחומי פעילות שונים, במגוון ובסוגי ארגונים שונים, ולכן יש להנחיות אופי כוללני. הנחיות אלו תסייענה בהבנת הכללים והנהלים שלפיהם פועל מבקר פנימי או העוסק במקצוע הביקורת הפנימית.

כל אלה כונסו בקובץ התקנים המקצועיים וההנחיות המקצועיות שפורסם על-ידי לשכת המבקרים הפנימיים. מאז שיצא-לאור לראשונה, בניסן תשמ”ד – אפריל 1984 – מתעשר קובץ זה, במהלך השנים, בהנחיות מקצועיות ובמסמכים נוספים, לתועלת ציבור המבקרים הפנימיים בישראל. זאת, תודות לעבודתם השקדנית של חברים במועצה המקצועית והעומד בראשה. המועצה המקצועית תקדם בברכה כל יוזמה לפיתוח הנחיות מקצועיות נוספות, ותתרום לתנופה עניינית בתחום זה.

כנס הביקורת הפנימית 9-10 בינואר

500011

מלון הייט רג’נסי ירושלים

10/1/00 תוכנית היום השני יום ד
התכנסות והרשמה 09:00 08:00
ביקורת במוסדות ציבור גופים נתמכים ועמותות 10:00 09:00
דוד סומך, CIA – מבקר קופת חולים מאוחדת משנה לנשיא הלשכה מנחה:
עו”ד עמירם בוגט רשם העמותות משתתפים:
רו”ח דני גבאי מבקר משרד הפנים
מידע ברשת האינטרנט לרשות הביקורת הפנימית
רו”ח אמיר פלקסר, CISA חבר מועצה מרצה:
טיפול בתלונות / פניות הציבור 11:30 10:15
רו”ח דוב גלאון, CIA – מנהל המחלקה לביקורת פיננסית ולתלונות הציבור חב’ חשמל מנחה:
עוזי לבצור תא”ל (מיל.) נציב קבילות חיילים מרצה:
יזמות וקרנות הון סיכון 12:45 11:45
פילו שלמה מבקר הבנק הבינלאומי סגן נשיא הלשכה מנחה:
מר אורי מיליקובסקי – מנכ”ל OCM מרצה:
אינדקס השחיתות הבינלאומי
שלמה דולונסקי , CIA –  שירותי ביקורת פנימית חבר מועצה מנחה:
פרופ’ דוב יזראלי אוניברסיטת תל אביב יו”ר עמותת שביל ישראל מרצה:
ארוחת צהריים 14:00 12:45
אבטחת מידע פשיעת מחשבים 15:00 14:00
ד”ר אלכס איש שלום מבקר המשרד לביטחון פנים מנחה:
סנ”צ זהר מאיר ראש מפלג עבירות מחשב מרצה:
יישוב סיכסוכים באירגונים גישור וחלופות אחרות
מרדכי שנבל עו”ד סגן נשיא הלשכה והיועץ המשפטי מנחה:
ליאורה שפיץ מרצה:
מופע “הקונצרט של החיים” 16:15 15:00
טכס חלוקת מלגות ע”ש רו”ח יואל זינגר ז”ל נשיא הלשכה לשעבר
בחסות התעשיה האוירית לישראל
 CIA טכס חלוקת תעודות

חוק ה תכנון והבניה – תשכ”ה

 188. 500004מטרת ההפקעה

(א)    מותר לועדה המקומית להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.

(ב)    “צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה: דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, שמורות טבע, עתיקות, שטחי חניה, שדות תעופה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לענין סעיף זה.

 189. סמכות הועדה המקומית

הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.

 190. ביצוע ההפקעה

(א)    במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של הממשלה או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:

(1)    סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על “רבע” יבוא “ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;

(2)    שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 2(20)(ג) לפקודה האמורה;

(3)    לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;

(4)    לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;

(5)    הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;

(6)    סעיף 21 לפקודה האמורה לא יחול.

 (ב)    הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

 191. חילופי קרקע

הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

 192. הסכם אינו היתר לחריגה

שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי פרק זה לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית.

 193. דין רכוש שהופקע

מקרקעין שהופקעו לפי פרק זה ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם.

194. שיכון חלוף

בהליכי הפקעה מכוח פרק זה לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה

מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:

(2)     כל עוד לא שונה ייעודם על פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;

(3)     שונה ייעודם על-פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום

(א)   מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.

(ב)    בפעולה לפי סעיף זה – לענין סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש.

משמעותי בתהליך

500001הביקורת הפנימית בישראל נמצאת כיום בתהליך של התמקצעות יומיומית. מרכיב משמעותי בתהליך ההתמקצעות הינו לימוד תמידי המתבסס על ספרות מקצועית

 ככל שהמבקר הפנימי לומד את רזי המקצוע ונוקט שיטות מקצועיות (טכניקות וכלים) כך עולים חשיבות עבודתו וטיב דוח הביקורת המופק על ידו

(שמואל טל).

מדריך לביצוע מטלת ביקורת פנימית מתמקד בצד המעשי של הביקורת הפנימית ועניינו בביצוע מטלת ביקורת החל בסקר המוקדם ובעריכת תוכנית ביקורת לביצוע מטלה דרך עבודת השדה ועד לכתיבה ועריכת

שמואל טלהדין וחשבון על מטלת הביקורת שבוצעה

מוסמך לביקורת פנימית ולביקורת ציבורית מאוניברסיטת חיפה. עם נסיון רב בתחום המקצועי והמעשי. ב 20 השנים האחרונות מבקר פנימי של חברה עסקית ציבורית גדולה. בעבר שירת בתפקידי מטה פיקוד והדרכה בצה”ל – ח”א. סיים את שירותו בצה”ל כראש צוות ביקורת במשרד מבקר מערכת הביטחון

פעיל בלשכת המבקרים הפנימיים ישראל ומילא בעבר תפקידים שונים בלשכה לרבות מזכיר כבוד סגן נשיא ומרכז מערכת ביטאון המבקר הפנימי של לשכת המבקרים הפנימיים ישראל

היבטים משפטיים על תיקון חוק חברות כח אדם

500003חוקקה הכנסת, ביוזמת יו”ר ההסתדרות ח”כ עמיר פרץ, תיקונים לחוק העסקת עובדים ע”י קבלי כח אדם, התשנ”ז-1998. החוק בנוסחו החדש מהווה מהפכה בעצם תפיסת העסקת עובדים באמצעות חברות כח-אדם, ומקנה תרומה משמעותית לשיוויון מעמד וערך האדם העובד, תוך השוואת תנאי העבודה בין עובדים הנמצאים תחת אותה קורת גג. התיקונים מקנים לקבלי כח-אדם את מסגרת העיסוק הטבעית שלהם כמעסיקים של כח-אדם זמני לפרק זמן מוגדר, תוך מניעת האפשרות של ניצול עובדי חברת כח-אדם לפרקי זמן ממושכים, בתנאים נחותים לעומת חבריהם לעבודה באותו מקום אליו הוצבו.

להלן עיקרי התיקונים:

א. עובד קבלן כח-אדם לא יועסק אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על 9 חודשים (או 15 חודשים באישור של שר העבודה והרווחה.

ב. בתום תקופת ההעסקה המותרת אצל המעסיק בפועל, יחשב העובד כעובד של המעסיק בפועל, כאשר וותק העובד אצל קבלן כח האדם יצורף לוותק אצל המעסיק בפועל.

ג. תנאי העבודה והוראות הסכם קיבוצי, במידה וחל, החלים על עובד המעסיק בפועל יחולו מהיום הראשון בעבודה גם על עובדי קבלן כח-אדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאם לסוג העבודה והוותק בעבודה. אם חלים על העובד יותר מהוראות הסכם אחד, ינהגו עפ”י ההוראה המטיבה עם העובד.

תחולת התיקון לחוק היא מיום 27.1.01 אולם, במידה ונחתם ההסכם לאספקת עובדים בין הקבלן לבין המעסיק בפועל, טרם מועד קבלת חוק בכנסת (19.7.00) ידחה מועד תחולת התיקון עד לתום תקופת ההסכם, או עד ליום 27.1.01, לפי המוקדם.

פס”ד תקדימי ניתן לאחרונה ע”י ביה”ד הארצי לעבודה, בעניין אילנה לוינגר נ` מד”י (ע”ע 1189/00 מיום 2.10.00). ביה”ד הורה, במסגרת הליך ביניים, על ביטול פיטוריה של לוינגר, אשר יוצגה ע”י הח”מ ועו”ד ראובן בורק מהלשכה המשפטית לייעוץ לפרט, בהסתדרות במרחב ת”א. ביה”ד קבע כי לוינגר, שהועסקה במדינה במשך 20 שנים באמצעות חברות כח-אדם מתחלפות ופוטרה, היא לכאורה עובדת של המדינה. ביה”ד שלל בחומרה העסקת עובדים באמצעות חברות כח-אדם לתקופות ממושכות, וקבע כי דרך זו של העסקה היא פסולה בין היתר מהטעם כי היא נועדה לעקוף את משפט העבודה ולאפשר למעסיק בפועל להתחמק ממילוי התחייבויותיו כלפי העובד.
חזור לראש הדף

על הבחינה

*           כללית על הנבחן להוכיח יכולת הגדרה של מונחים ומושגים וציון עובדות הקשורות לאותם מושגים.500023

*           יכולת יישום והבנה של הידע הבסיסי, לרבות יכולת פתרון בעיות הקשורות לידע משולב מתחומים

      שונים.

*           מיומנות מקצועית בפתרון אירועים וסוגיות בביקורת ובנושאים אחרים הדרושים לביקורת.

הבחינה מורכבת מארבעה חלקים

חלק א’: תהליך הביקורת הפנימית

מתרכז בתורת הביקורת הפנימית, לרבות מעילות וחקירות.

המבחן כולל שאלות רב-ברירה.

חלק ב’: מיומנות בביקורת הפנימית

מתייחס להבנה ויכולת ניתוח של סוגיות בביקורת ובאופן של יצירת קשרי גומלין בין מבקר למבוקר בתהליך הביקורת. נדרש גם ידע ברמת הבנה בינונית (מונחים, מושגים, עובדות, כושר פתרון בעיות), בהתנהגות ארגונית, סטטיסטיקה ומתמטיקה.

חלק זה יחולק באופן שווה כ-50% שאלות רב-ברירה ו-50% 2-3 שאלות פתוחות.

חלק ג’: בקרה ניהולית וטכנולוגיית המיע

ארגון וניהול, טכנולוגיית המידע, ושיטות כמותיות ככלי ניהולי.

כל החלק הוא שאלות רב-ברירה ובחלקו שאלות מורכבות הדורשות ידע והבנה של החומר ויכולת פתרון בעיות חישוביות.

חלק ד’:       סביבת הביקור

בודק נושאים מסורתיים כמו חשבונאות פיננסית, חשבונאות ניהולית, מימון וכלכלה, שיווק וסוגיות מיסוי חוק ומשפט מקומיות

מהן דרישות ההשכלה לקבלת התואר

אקדמאים:

טופס הרשמה שאליו יש לצרף תעודת תואר ראשון B.A והעתקי תעודה מתורגמים לאנגלית ומאושרים ע”י גורם מוסמך. לשכת המבקרים בישראל הוסמכה לקבוע תחליף לתואר אקדמי מלא, כגון תעודה בראיית חשבון או בעריכת דין.

תאריך הבחינה

עלויות הבחינה:

*          דמי הרשמה חד פעמיים להשתתפות בבחינות לחלקיהן במשך 3 שנים – 70$ .

*          דמי השתתפות לכל אחד מחלקי הבחינה – 70 $.

*          על הנבחנים בעברית לקחת בחשבון עלויות של 20%-25%, עבור עלויות נוספות הקשורות לתרגום

             הבחינות לעברית והוצאות אחרות הקשורות לארגון הבחינה בישראל.

מחשב כיס ומילון

ניתן להביא לבחינה מחשב כיס לא מדעי, הכולל פונקציות של: חיבור, חיסור, כפל, חילוק, הוצאת שורש, וחישוב אחוזים וכן מילון עברי -אנגלי.

דיווח על ציונם

כ-3 חודשים ממועד הבחינה [לגבי בחינת מאי למשל, הדיווח יישלח מלשכת האם בחודש אוגוסט 2001]

הערות

*          האמור בסעיף זה אינו מכסה את כל הנהלים וההנחיות, אך עשוי לתת תמונה בסיסית למעונינים לגשת

             לבחינות.

*          ניתן לקבל חוברת הכוללת טפסי הרשמה והסברים מפורטים במשרדי הלשכה.

*          ישנן הנחות משמעותיות בתעריפים לסטודנטים ומרצים.

ביבליוגרפיה

מצ”ב רשימת קריאה עדכנית (נספח 1). עותקים מהספרים נמצאים בספריית לשכת המבקרים הפנימיים (תל-אביב).

במקום סעיפים 2 ו-3 לחוק העיקרי יבוא:

בכל גוף ציבורי תקוים ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי. 500007
(א)
2.
“חובת קיום ביקורת פנימית
שר הממונה על משרד ממשרדי הממשלה, רשאי לקבוע כי מי שרשאי למנות את המבקר הפנימי באותו משרד, רשאי, בתאום עם המבקר הפנימי במשרד הממשלתי, למנות מבקר פנימי לגוף או ליחידה באותו משרד שאינם כפופים למנהל הכללי של המשרד.
(ב)
הביקורת הקשורה באחריות החשב של משרד ממשלתי כלפי החשב הכללי והנוגעת לביצוע תקציב המדינה, תיערך על ידי המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר. כל ביקורת אחרת הקשורה במישרין לפעולות הכספיות שעליהן אחראי המנהל הכללי של המשרד הממשלתי, תיערך על ידי המבקר הפנימי של המשרד הממשלתי.
(ג)
המבקר הפנימי ישובץ במידרג הארגוני הבכיר ביותר בגוף הציבורי. שכרו ותנאי עבודתו יוקבלו לשכר ותנאי העבודה של בעלי המשרות הבכירות הכפופים למנכ”ל הגוף הציבורי.  מעמדם, שכרם ותנאי עבודתם של מבקרים פנימיים כפיפי המבקר הפנימי הראשי בארגון יוקבלו לאלו של בעלי תפקידים אחרים בגוף הציבורי
(ד)
לא ימונה ולא יכהן בתפקיד מבקר פנימי ראשי בארגון אלא מי שיש לו רישיון לפי סעיף זה והוא יחיד, תושב ישראל ולא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(א)
3.
התאמה
מוקמת בזה מועצת המבקרים הפנימיים (להלן – המועצה), וחבריה הם:
(ב)
מנכ”ל משרד המשפטים;
(1)
מנכ”ל משרד הפנים או נציג מטעמו;
(2)
נגיד בנק ישראל או נציג מטעמו;
(3)
נציב שירות המדינה או נציג מטעמו;
(4)
יושב ראש הרשות לניירות ערך או נציג מטעמו;
(5)
יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה או נציג מטעמו;
(6)
שבעה חברי לשכת המבקרים הפנימיים, שמינה השר, בהתאם להמלצת לשכת המבקרים הפנימיים, ובהם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים והוא היו”ר; תקופת הכהונה של חבר מועצה המתמנה, עפ”י פסקה זו, תהיה של 3 שנים למעט נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, שימשיך לכהן כל עוד הוא מכהן כנשיא כאמור; חבר מועצה אשר תמה תקופת כהונתו, ניתן למנותו מחדש.

מועצה תעניק רישיון מבקר פנימי לאדם, שנתקיימו לגביו כל אלה –

הוא תושב ישראל;500008
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון

הוא בעל השכלה גבוהה כמפורט בסעיף קטן (ד) להלן;
(4)
הוא סיים לימודים בביקורת פנימית או ביקורת המדינה, שאושרו על-ידי המועצה;
הוא השלים התמחות בעבודת ביקורת פנימית, אצל מי שהוסמך על-ידי המועצה, לאמן מתמחה בביקורת  פנימית;
(6)
הוא עמד בבחינות מקצועיות, הנערכות מטעם המועצה כמפורט בתקנות;
(7)
הוא חבר בלשכת המבקרים הפנימיים ובתוקף חברותו זו, הוא קיבל עליו לקיים את כללי האתיקה וההנחיות המקצועיות בביקורת פנימית או ביקורת המדינה.
(8)
לעניין סעיף קטן (ג)(4), “בעל השכלה גבוהה” – כל אחד מאלה-
(ד)
בעל תואר אקדמי בביקורת פנימית או ביקורת המדינה (ציבורית);
(1
בעל תואר אקדמי אחר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל, אשר עבר קורס הסמכה בביקורת פנימית או ביקורת המדינה שהוכר על-ידי המועצה בתקנות;
(2)

בעל תואר אקדמי מוכר, מאת מוסד להשכלה גבוהה בחו”ל, שהכיר בו לעניין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, ועבר קורס הסמכה בביקורת פנימית ו/או ביקורת המדינה (ציבורית), שהוכר על-ידי המועצה כמפורט בתקנות;
בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה שעבר מבחני הסמכה בינלאומיים וקיבל תעודת הסמכה בינלאומית שאושרה ע”י לשכת המבקרים הפנימיים העולמית.
(4)
תקופת ההתמחות וההסמכה לאמן לעניין סעיף קטן (ג)(6) יקבעו בתקנות.
(ה)
המועצה תחליט ברוב של 75% מכלל חבריה ומטעמים שירשמו, אם להעניק רישיון מבקר פנימי גם לאדם, שאינו עומד בדרישות סעיף קטן (ג)(4), (5), (6) או (7), ובלבד שהינו בעל 10 שנות ניסיון בעבודה בביקורת פנימית או ביקורת המדינה.
(ו)
כל החלטה של המועצה תהיה מנומקת.
(ז)
המועצה תקבע את סדרי עבודתה;
(ח)

סירבה המועצה לתת רישיון, זכאי מבקש הרשיון לערער על החלטתה; ערר, לפי סעיף זה, יהיה לפני בית המשפט המחוזי ויוגש תוך 30 יום, מיום קבלת ההחלטה.
(ט)

השר רשאי לקבוע בתקנות הטלת אגרה בגין רישוי מבקר פנימי ואת שיעורה.
(י)
בסעיף 4 לחוק העיי –
3.
תיקון סעיף 4
בסעיף קטן (א), במקום פסקה (5) יבוא:
(1)

אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 [נוסח משולב] (להלן – גוף מבוקר).”;
“(5)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(2)
המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים של לשכת המבקרים הפנימיים ישראל”
“(ב)
בסעיף 5 לחוק העיקרי –
4.
תיקון סעיף 5
בסעיף קטן (א) לחוק העיקרי, במקום “הממונה על המבקר הפנימי במשרד ממשלתי יהיה השר הממונה על המשרד או מנהל כללי ” ובמקומם יבוא הממונים על המבקר הפנימי במשרד ממשלתי יהיו השר הממונה על המשרד והמנהל הכללי.”;
(1)

במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
(2)
הממונים על המבקרים הפנימיים בגופים ציבוריים אחרים יהיו יו”ר הדירקטוריון והמנכ”ל של הגוף הציבורי או יו”ר הגוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון או מועצה ציבורית והמנהלים הכללים של גופים אלו.”;
“(ד)

במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
(3)
כפיפותו של מבקר פנימי לממונה עליו היא ארגונית או מינהלית בלבד.”
“(ה)
במקום סעיף 6 (ב) לחוק העיקרי יבוא:
5.
תיקון סעיף 6
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) יגיש המבקר הפנימי כל דין וחשבון שלו גם לגוף או לאדם שבפניו אחראי הממונה ובגוף ציבורי אחר גם ליו”ר הדירקטוריון אם הוא לא הממונה עליו, וליו”ר ועדת ביקורת במידה והיא קיימת באותו גוף ציבורי.
“(ב)

במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
6.
החלפת סעיף 7
תוכנית העבודה של המבקר הפנימי תיקבע בתאום עם הממונה עליו כאמור בסעיף 5.
(א)
7.
“אישור תכנית העבודה

השר הממונה על משרד ממשלתי, יו”ר דירקטוריון או יו”ר של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון וכן הממונה, רשאים להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתוכנית עבודה כאמור בסעיף קטן (א).
(ב)
הממונים יעמידו לרשות המבקר הפנימי את המשאבים הנדרשים לביצוע מטלות הביקורת בהתבסס על תוכניות המותאמות או אלו שנוספו לו לפי סעיף 7(ב).”
(ג)
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
7.
החלפת סעיף 10
דו”ח או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי או הודעה שהתקבלה אגב מילוי תפקידיו לא יוצגו, לא יובאו ולא ישמשו כראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי. מבקר פנימי לא יוזמן להעיד בפני בית משפט בכל הליך משפטי הנוגע למקום עבודתו, אלא אם ימצא לנכון בית המשפט בנסיבות מיוחדות אותן ינמק בהחלטתו.”
10.
“קבלת הביקורת כראיה

בסעיף 12 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
8.
תיקון סעיף 12
המבקר הפנימי יכול לערער על החלטת הפסקת כהונתו במשרדי ממשלה בפני ועדה ציבורית בה יהיו חברים נציב שרות המדינה, נציג המשרד הנוגע לעניין ונציג לשכת המבקרים הפנימיים, בבנק ישראל בפני ועדה ציבורית  בה יהיו חברים נגיד בנק ישראל, נציג לשכת המבקרים הפנימיים ונציג משרד מבקר המדינה, ובגוף ציבורי אחר ועדה ציבורית שתכלול נציג הגוף הציבורי נציג הגוף המפקח על הגוף הציבורי ונציג לשכת המבקרים הפנימיים.”
“(ג)
בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
9.
תיקון סעיף 13
לא יועסקו מבקרים פנימיים בעבודות ביקורת, אלא מי שיש לו רשיון לפי סעיף 3 לחוק; עם זאת רשאי המבקר הפנימי להעסיק עובדים מומחים למקצועות מוגדרים לצורך מטלות בתחום התמחותם.”
“(ה)

בסעיף 15 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
10.
תיקון

סעיף 15
השר יקבע בתקנות את גובה הקנס.”

“(4)

בסעיף 24 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
11.
תיקון סעיף 24
אין בהוראות תיקון חוק זה, בעניין רישוי מבקר פנימי, כדי לפגוע בכהונתו של מי שמילא בפועל את התפקיד של המבקר הפנימי או עסק בביקורת פנימית בגוף ציבורי ערב פרסומו של תיקון חוק זה, אף אם אין לו רישיון לעסוק בביקורת פנימית.
(1)
“(ד)

מועצת המבקרים הפנימיים תהיה רשאית להעניק רישיון לכהן כמבקר פנימי, בהתאם לכללים  שתקבע לעצמה, גם למי שלא ממלא אחר התנאים הנדרשים על מנת לקבל רשיון כזה כולם או אחד מהם , למי שכיהן כמבקר פנימי או עסק בביקורת פנימית לפני כניסתו של תיקון זה לתוקף.”

רשם העמותות אוהב עמותות?

500002עמירם בוגט,עו”ד – רשם העמותות

 במהלך השנה שחלפה, גרמו פרסומים רבים לפגיעה קשה בתדמיתן של העמותות בישראל. פרשת העמותות, שבה נצלו גורמים פוליטיים עמותות בעלות מטרות חברתיות, לשם קידום מערכת הבחירות שלהם, גילויים בדבר מנהלי עמותות אשר קבלו כספי ציבור ועשו בהם שימוש לטובתם האישית, ולאחרונה, הגילויים בדבר רמות שכר בלתי סבירות לחלוטין, המשולמות בעמותות רבות, תוך ניצול העמותה להתעשרות פרטית.

 אך בואו נבחן פסקה זו מחדש. האם האמנם הפרסומים הם אלו אשר פגעו במגזר, או שמה המעשים עצמם? ברומה, הרגו את השליה אשר בידו בשורות מרות, כאן ישראל, יש לפעול למיגור התופעה.

 המגזר השלישי בכלל, והעמותות בפרט, מהווה מגזר אשר משפר את איכות חיינו, בצורה המהותית ביותר, הנדמיין לעצמנו חיים בישראל בלי תיאטרון, סמפוניות, כדורגל וענפי ספורט אחרים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי חולים, מכוני מחקר, מוסדות חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים, מוסדות לטיפול בנכים, בילדים מוכים, בנשים מוכות, בסנגור בנושאי זכויות האדם, איכות השלטון, ושוויון? היעלה על הדעת חיים ללא חברה אזרחית מפותחת? בוודאי שמי שפוגע במגזר, פוגע באיכות חיינו.

 אז כמובן נשאלת השאלה, כיצד שומרים על המגזר? כיצד מפתחים אותו?

התשובה לכך ברורה לחלוטין, בונים אימון ציבורי.

 האמון הציבורי בעמותות הינו תנאי בל יעבור, לשם קיום החברה האזרחית. ללא אמון, אין כל אפשרות לגיוס תרומות. ללא אמון אין כל אפשרות לחקיקה מעודדת. ללא אמון אין כל אפשרות להטבות מס ואחרות. ללא אמון פגיעה בעמותות, חלוקה מגבילה, צמצום הטבות וכיו”ב הופכים לאקטים פופוליסטיים המגובים בדעת הקהל.

 המגזר אינו יכול להתקיים ללא סיוע גורמי חוץ, אם זה המחוקק, אם זה הרגולטור ואם זה האזרח, המתבקש להכניס את ידו לכיסו לטובת הזולת.

 השבוע עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק, לפיה יוגבל השכר בעמותות מתוקצבות לארבע פעמים שכר המינימום כ-12,000 ₪. הח”מ התנגד לחקיקה והמליץ על הקמת ועדה ציבורית, אשר תקבע רמות שכר מקסימליות, לגבי סוגי הפעילות והמחזור הכספי של העמותות. יוזמות חקיקה כאמור, ימשיכו לתפוס תאוצה, ככל שלא נחזיר את האמון הציבור במגזר.

 ולכן, אנחנו חייבים להעביר מסר ברור, חד משמעי שאיננו משתמע לשני פנים:

כל נכסי העמותות ישמשו אך ורק את מטרותיהן וכל מי שחורג מכלל בסיסי זה, ייענש

 הציבור חייב לדעת שיש מי שמפקח על השימוש הנעשה בכספו. הציבור חייב לדעת שעמותות לא יקבלו כספי ציבור, בלי שנבדקו ונמצאו תקינות ושהכספים מגיעים רק למטרות. הציבור חייב לדעת שכספו אינו מוסת להתעשרות פרטית של מנהלי העמותות, אם בדרך של שכר מופרז, ואם בכל דרך אחרת. אסור לטאטא תופעות אלו מתחת לשטיח. חייבים לגלותן ולהעביר מסר ברור לציבור, שהן מטופלות.

 האם רשם העמותות אוהב עמותות? בוודאי, לכן הוא מפקח עליהן. לכן הוא מזהיר מפני ניצולן לרעה. לכן הוא מעלה על סדר היום תופעות חריגות. והכל במטרה אחת, לומר לציבור, שיש מי שמפקח על כספו. להבהיר לציבור כי כל המועל בכספו, ייענש.

 והכל, כדי שהציבור יידע כי הכספים שהוא נותן לעמותות, אכן יגיעו ליעד החברתי והציבורי שלשמן נועדו, וישפרו באמת את איכות חיינו.