דברי הסבר

500009סעיף 1

א.      מהניסיון המצטבר והעניין הציבורי נראה כי יש להוסיף את המוסדות הללו לרשימת המוסדות החייבים בביקורת פנימית. כל רשימת המוסדות הללו הינם מוסדות ציבור ו/או נותני שירות לציבור ו/או ממומנים ע”י הציבור ועל כן יש עניין לציבור שתהיה בהם ביקורת פנימית.

ב.      והכוונה למועצה שהוקמה עפ”י סעיף 3(ב) החדש.

ג.        בחוק מוגדר השר – שר הכלכלה והתכנון ואולם משרד זה בוטל ואין שר הנושא בתואר כזה והאחריות לחוק הביקורת הפנימית הועברה למשרד המשפטים.

סעיף 2

מרגע שנתמנה מבקר פנימי במשרד, מן הראוי שמבקרים פנימיים ביחידות או גופי משנה של אותו משרד, ימונו בתאום עם המבקר הפנימי של אותו משרד שכן הם עובדים באותה מסגרת כללית ותהיה נגיעה ומפגש בין עבודתם ביחידות השונות של אותו משרד. אין הדבר אומר, אלא לגבי תאום כולל, ולא חובת דיווח למבקר המשרד. באשר לדיווח יש לפעול בהתאם לסעיף 6 לחוק.

לצמצם ככל האפשר את התערבות גורם זר בביקורת על הפעולות הנעשות בתוך המשרד תוך הרחבת תפקודי המבקר הפנימי של המשרד הממשלתי.

מעמד, שכר ותנאי עבודה מהווים חלק בלתי נפרד ממכלול התנאים הדרושים למבקר הפנימי וכפיפיו לביצוע עבודת ביקורת מקצועית, אפקטיבית, אובייקטיבית ובלתי תלויה. באשר לכפיפי המבקר לרמותיהם השונות, הרי שהמבקר הפנימי מסתייע במילוי מטלות הביקורת במבקרים פנימיים – מנהלי ועורכי ביקורת. אין להשאיר את קביעת האלמנטים הנ”ל לחלוטין בידי מנגנוני הגופים המבוקרים. השינויים המוצעים לעיל להכללתם בחוק המסגרת ימסדו את אי התלות של המבקר הפנימי וכפיפיו בעבודתם וימנעו דיונים מיותרים בנושאים אלו  במוסדות בהם חלה חובת ביקורת פנימית. לדוגמא בפקודת העיריות נכתב כי המועצה תקבע את שכרו של המבקר הפנימי ובחוק החברות הממשלתיות הדירקטוריון יקבע את שכרו של המבקר הפנימי.

סעיף 3

מאז חקיקת חוק הביקורת הפנימית ב – 1992, גברו המודעות, הצורך והחובה בביקורת פנימית והיא חלה היום על גופים רבים שלא נכללו בחוק המקורי. יתר על כן גופים רבים ציבוריים ואחרים  מנהיגים בתוכם ביקורת פנימית גם אם אין הם חייבים בה על פי החוק. במשך השנים גבר הצורך בהתמחות מקצועית בביקורת פנימית עקב שכלולי הטכנולוגיה הממוחשבת, שיטות טכניקות ביקורת פנימית והתפתחויות הכלליות והמשקיות ולכן לא נתן יהיה להסתפק בתואר אקדמי ונסיון מועט בביקורת פנימית או קורס מקצועי בהיקף מצומצם. נכון להיום החלו ללמד ביקורת פנימית במוסדות להשכלה גבוהה לתואר שני ( באוניברסיטת חיפה ובהיקף נרחב באוניברסיטת בר אילן בליווי אקדמי של לשכת המבקרים הפנימיים.  בשל  האמור ועל מנת שיכהנו בביקורת פנימית מבקרים אשר יוכלו לעשות עבודתם נאמנה, ולא יבצעו אותה אנשים שאינם מוכשרים דיים לעשותה. בעקבות כך נוצר הצורך להסדיר בחוק את הרישוי לעסוק במקצוע. מטרת הצעת תיקון סעיף זה היא להסדיר עניין רישוי המבקר הפנימי בישראל. הנוסח המוצע הוכן ע”י מועצה ציבורית מיוחדת שהוקמה ע”י לשכת המבקרים הפנימיים בראשותו של פרופסור למשפטים  יוסי גרוס מאוניברסיטת ת”א  ובה חברים נציגים ממוסדות אקדמאים מצד אחד ומבקרים פנימיים בכירים  מהשורה הראשונה בארץ שהקדישו מזמנם לעניין זה שראו בו עניין חיוני ביותר לטובת האינטרס הציבורי בישראל.   תיקון סעיף 3 בחוק הביקורת הפנימית יעביר אוטומטית את התיקון לאותם חוקים אשר אימצו  סעיף מספר 3 מחוק הביקורת הפנימית במקור.

סעיף 4

המטרה היא לפשט את הסעיף ומכיוון שהצטרפו עוד גופים נוספים לביקורתו של מבקר המדינה כמו איגודים מקצועיים, יש לכתוב בפשטות כי בכל גוף שבו נעשית ביקורת מבקר המדינה – המבקר הפנימי יבדוק תיקון הליקויים שמבקר המדינה הצביע עליהם.

המבקר הפנימי חייב לבצע את עבודתו על פי כללי האתיקה ותקנים מקצועיים אובייקטיביים, שיאפשרו לו את מירב האי תלות והחופש המקצועי. לשכת המבקרים הפנימיים בישראל מספקת לו את הכלים הללו למבקר שאם יעוגנו  בחוק, הרי שיבטיחו את הנ”ל כאחד המרכיבים החיוניים בביצוע ביקורת פנימית מקצועית אובייקטיבית אפקטיבית ובלתי תלויה. לשכת המבקרים הפנימיים שוקדת על כתיבת תקנים ועדכונם בשיתוף עם לשכת המבקרים הפנימיים העולמית ועל כן ההפניה  אליה, שכן היא הגורם המקצועי  היחיד העוסק בנושא זה.

סעיף 5

הרעיון לשנות את הכפיפות בסעיפים 5 (א) ו – 5 (ד) במקום ממונה אחד לשניים באה כדי למנוע שכפיפות המבקר הפנימי תהיה למנכ”ל בלבד אלא גם לדרג העליון יותר בארגון בו הוא מכהן כמבקר פנימי .

המטרה היא לחזק ככל האפשר את אי תלותו של מבקר פנימי בעבודתו בארגון בו הוא עובד, כאשר חובתו המקצועית היא לבצע את עבודתו המקצועית כפי שהיא מפורטת בסעיף 4 לחוק. במידה רבה חוזקה אי תלותו של המבקר הפנימי על ידי קביעת דרכים מיוחדות להפסקת עבודתו שלא ברצונו, חופש גישה למידע בארגון ועוד.
נראה לנו כי על מנת לחזק אי תלותו של המבקר הפנימי חיזוק נוסף, יש לבטל סעיף (ה) הקובע כי הוא נושא באחריות ישירה בפני הממונה עליו כפי שהדבר נעשה בתיקונים לפקודת החברות, הפיקוח על עסקי ביטוח והצעת חוק קופות הגמל לפחות.

עם זאת, יש לכתוב כי מבחינה ארגונית כפוף המבקר הפנימי לממונה עליו וזאת על מנת לקבוע כי לצורך ראייתו כעובד הארגון הריהו ככל עובד אחר בכל הנוגע לסדרי עבודה, משמעת ושכר הנהוגים בארגון. הרעיון של ממונה ארגוני בלבד התקבל בחוק החברות התשנ”ט – 1999 סעיף 148 . הצעתנו להעביר תיקון זה לחוק הביקורת הפנימית ולכל החוקים האחרים בהם ישנו פרק על המבקר הפנימי, כמו פקודת הבנקים, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, חוק החברות הממשלתיות, פקודת העיריות, צו המועצות המקומיות ועוד.

סעיף 6

על מנת להבטיח את המינהל התקין ויישום תוצאות הביקורת הפנימית, בארגונים  בהם לא קיים דירקטוריון כמו בחברות, מוצע שהדיווח יימסר לגורמים המפורטים לעיל.

סעיף 7

הנוסח הקיים מאפשר לממונה למנוע ביקורת בנושאים מסוימים ע”י אי אישור הכנסתם לתוכנית העבודה של המבקר הפנימי.

במידה וישנם נושאים מיוחדים שהממונה מעוניין בבדיקתם, הוא יכול להטיל על המבקר הפנימי את המשימות הללו בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק. המבקר חייב לבצע משימות אלו ובלבד שיוקצו לו המשאבים לכך, בהתאם לדרישתו של המבקר הפנימי.

התיקון המוצע יחזק את אי תלותו של המבקר הפנימי בביצוע עבודתו, ע”י חיזוק עצמאותו בקביעת תוכנית העבודה שלו.

תיקון הסעיף בחוק הביקורת הפנימית, יעביר את השינוי באופן מידי לאותם חוקים בהם הסעיף מאומץ.

After attending an auditing class, you can look forward to playing your favorite casino games at casinochoice. You could win cash prizes.

כאמור, קביעת תוכנית עבודה מחייבת משאבים: כ”א, כספים וכד’. בקביעתה ע”י המבקר  הפנימי אין כל שוני בינו ובין מנהל אחר שנדרש להציג תוכנית עבודה עבור היחידה עליה הוא אחראי. תוכנית הביקורת הינה תוכנית עבודה שיש ללוותה בדרישה לתקציבי ביצוע. לכל מנהל לא קל להעביר אישור על תוכנית עבודה ותקציב ועליו לנהל מו”מ מקצועי עם הממונים עליו .

סעיף 10

דוחות, חוו”ד ומסמכים אחרים וכן הודעה שנתקבלה במשרדו, מיועדים להיות בתוך הארגון בו עובד המבקר הפנימי. חובת הדיווח של המבקר מיועדת להימסר למי שנקבע לכך בחוק ו/או בתיקוני החוקים האחרים.

כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית, מתוך ממצאי הביקורת הפנימית ישנה הוראה מיוחדת לכך בסעיף 11 לחוק הביקורת הפנימית הקובעת על חובת המבקר הפנימי לדווח עליה ולמי.

סעיף 10 בנוסחו הנוכחי אינו מונע הצגתו בהליך משפטי של דוח ביקורת או כל מסמך אחר שהוציא המבקר או הודעה שנמסרה לו, אלא רק מונע היותו ראיה בהליך משפטי. עולה מהאמור לעיל כי השופט אינו יכול להסתמך על הכתוב בו לצורך מסקנותיו בפסק דינו. היו מקרים בהם ביקשו בעלי דין, כנגד מוסדות כלשהם במשפטים אזרחיים, מבית המשפט לחייב את המוסדות להביא את דוחות הביקורת הפנימית בנושאים השנויים במחלוקת ביניהם, ובית המשפט נתן צווים כאלה. גילוי דוח הביקורת אפשר לבעלי הדין לחקור, על סמך האמור בדוח הביקורת, ולהגיע לראיות עצמאיות הנוגעות לעניינו.

סעיף 12

בסעיף 12 ישנה הגנה על המבקר הפנימי אולם היא אינה מספיקה ואיננה עונה על לפרצות שבנסיבות המקרים התגלעו בה במיוחד במקרים בהם מועסקים מבקרים פנימיים בהסכמים המוגבלים בתקופה מסוימת שלאחריה מסרבים להעסיקו ללא כל הסבר נאות וטענה שתקופת כהונתו של המבקר הפנימי על פי ההסכם איתו הסתיימה.  נשוא העסקת מבקרים פנימיים עפ”י חוזה הולכת ומתרחבת ועל מנת לקיים ביקורת פנימית נאותה יש לקרב את מצבו ככל האפשר למצבו של מבקר פנימי עובד הגוף הציבורי בכל הנוגע לאבטחת העסקתו וע”י כך אבטחת אי התלות שלו בעת ביצוע עבודתו.

סעיף 13

עם הנהגת רשיון ביקורת פנימית בישראל יעסקו בביקורת פנימית רק  בעלי רשיון לעסוק בביקורת פנימית גם אם הם אינם המבקר הראשי של הארגון כפי שנעשה הדבר לגבי עו”ד ו/או רואי חשבון.

סעיף 15

להחיל את הסעיף הזה גם לכל אותם חוקים ופקודות החלים על גופים החייבים בביקורת פנימית ולהגדיר גובה הקנס ו/או הסנקציות האחרות ו/או הנוספות על מנת שיהיו מרתיעים .

סעיף 24

הוראת מעבר נדרשת ומתייחסת לשתי אוכלוסיות. האחת כאלה שבעת חקיקת התיקון ממלאים בפועל את התפקיד של מבקר פנימי ואוכלוסייה שניה הם כאלה שעבדו תקופה מסוימת כמבקרים פנימיים ואין להם רישיון מבקר פנימי אולם רוצים להחליף מקום עבודה, או שפוטרו ומחפשים מקום עבודה אחר בתחום התמחותם בביקורת פנימית או גמלאים שמחפשים מקום כנ”ל. הוראת המעבר קובעת כי אלו אשר מכהנים בפועל בעת חקיקת התיקון לא ייפגעו כל עוד הם ממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה ולאלה אשר הפסיקו לעבוד ומחפשים מקום עבודה אחר ואין להם רישיון מבקר פנימי, תהיה מועצת המבקרים הפנימיים, עפ”י קריטריונים שתקבע לעצמה, רשאית להעניק רישיון לכהן כמבקר פנימי.

תיקון חוק החברות
סעיף 152 (ב) הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי, כאמור בסעיף קטן (א), תקיים הנהלת החברה או ועדת הביקורת שלה, דיון בממצאיו של המבקר הפנימי תוך 45 ימים מיום הגשתו. לא פעלה הנהלת החברה או ועדת הביקורת כאמור, רשאי כל אחד מחבריה לפנות ליו”ר הדירקטוריון או ליו”ר ועדת הביקורת בכתב ולדרוש קיום הדיון. הייתה דרישה כאמור, יורה יו”ר הדירקטוריון או יו”ר ועדת ביקורת על קיום הדיון תוך 30 ימים מקבלת הדרישה.

סעיף 147 בזמנו הועבר רק סעיף 3 (א) מחוק הביקורת הפנימית לחוקים אלו וזאת משום שלא רצו להעביר לחברות ציבוריות וקרנות נאמנות את האפשרות של מינוי מבקר פנימי שאינו עומד בדרישות סעיף 3(א). האפשרות קיימת עפ”י סעיפי המשנה האחרים של סעיף 3. אם התיקון יתקבל וסעיף 3 יוחלף יש להחיל את כל סעיף 3 בחוקים אלו, שכן עתה סעיף 3 דן בנושא הרשיון.

סעיף 371 א’ – הוראת המעבר תחול על כל הגופים בהם חייבת להיות ביקורת פנימית ושהמבקר הפנימי ו/או עובדים אחרים העוסקים בביקורת פנימית חייבים להיות בעלי רשיון לביקורת פנימית.

תיקון פקודת הבנקאות

חוקים אלו תוקנו מיד עם חקיקת חוק הביקורת הפנימית ב- 1992 ואולם התיקון שנעשה מאוחר יותר בחוק הביקורת הפנימית ע”י הוספת סעיף 6א’,  בדבר דיון בדוח המבקר הפנימי, לא הועבר לחוקים הנ”ל ומן הראוי להעבירו.

סעיף 3 שונה בחוק הביקורת הפנימית ועל כן המשפט שהיה אינו קיים יותר בסעיף 3 החדש.

תיקון חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
חוק זה תוקן מיד עם חקיקת חוק הביקורת הפנימית ב- 1992 ואולם התיקון שנעשה מאוחר יותר בחוק הביקורת הפנימית ע”י הוספת סעיף 6א’,  בדבר דיון בדוח המבקר הפנימי, לא הועבר לחוק הנ”ל ומן הראוי להעבירו.

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות

סעיף 99 – בזמנו הועבר רק סעיף 3 (א) מחוק הביקורת הפנימית לחוקים אלו וזאת משום שלא רצו להעביר לחברות ציבוריות וקרנות נאמנות את האפשרות של מינוי מבקר פנימי שאינו עומד בדרישות סעיף 3(א). האפשרות קיימת עפ”י סעיפי המשנה האחרים של סעיף 3. אם התיקון יתקבל וסעיף 3 יוחלף יש להחיל את כל סעיף 3 בחוקים אלו, שכן עתה סעיף 3 דן בנושא הרשיון.

תיקון חוק החברות הממשלתיות
סעיף 49 (א) – יש להחיל על מבקר פנימי בחברות ממשלתיות הוראות מחוק הביקורת הפנימית שלא חלו עליו קודם לכן וכן הוראות הנובעות מהתיקון הנוכחי.

סעיף 49 א’ – בעת חקיקת חוק הביקורת הפנימית חייבו ביקורת פנימית גם חברות שני”ע הערך שלהן נסחרות בבורסה ע”י תיקון פקודת החברות (נוסח חדש) . באותו מועד חייבו בביקורת פנימית גם חברות ממשלתיות אם ני”ע הערך שלהן נסחרות בבורסה. תיקון בחוק החברות הממשלתיות קבע כי באותן חברות ממשלתיות ינהגו בהתאם לתיקון בפקודת החברות (נוסח חדש). פקודת החברות (נוסח חדש) בוטלה עם חקיקת חוק החברות החדש. בחוק החברות החדש נכתב פרק מבקר פנימי נפרד בסעיפים   146 עד 153, ואולם לא תיקנו את חוק החברות הממשלתיות באותו מועד ולכן לכאורה עדיין חל עליהן הנוסח שהופיע בפקודת החברות (נוסח חדש). נוכח האמור לעיל מוצע לבטל את הסעיף בחוק החברות הממשלתיות שהעביר את הנוסח מפקודת החברות (נוסח חדש) ולהעביר לשם את פרק המבקר הפנימי כפי שהוא מופיע בחוק החברות, התשנ”ט – 1999.  לאחר תיקון זה יהיה ברור כי על חברות ממשלתיות שמתקיים בהן האמור בהגדרת חברה ציבורית בחוק החברות התשנ”ט – 1999 יחולו הוראות פרק המבקר הפנימי הכתוב בחוק חברות החדש ולא הפרק הכתוב בחוק החברות ( נוסח חדש).

תיקון פקודת העיריות
סעיף 167 עם החקיקה בדבר הצורך ברישיון מבקר פנימי יש לתקן גם את הסעיפים הנוגעים בכך בחוקים הנוגעים לרשויות מקומיות.

170 – בנוסח הקיים, נושאי הביקורת יהיו לפי שיקול דעתו של המבקר הפנימי ודרישת ראש העירייה לבקר עניין פלוני והמלצות ועדת ביקורת במשקל שווה בעוד שהנוסח בסעיף 7 החדש לחוק הביקורת הפנימית קובע את עצמאותו של המבקר הפנימי מצד אחד בקביעת תוכנית עבודתו והתאום הנדרש עם ראש העירייה מצד שני, שכן מן הראוי הוא שמבקר פנימי יהיה קשוב לראש הארגון אותו הוא מבקר. גם לראש הרשות המקומית ו/או לבעלי תפקידים אחרים  יכולות להיות הצעות ראויות לנושאי ביקורת. בנוסח הקיים היום יכול ראש הראשות להעמיס על המבקר הפנימי דרישות למטלות ביקורת פנימית עד כי לא יוכל לבצע את מה שלדעתו חיוני לבקר.